בשבוע שעבר דיברנו על חשיבותה של הקרן לשעת חירום כחלק מתכנון פיננסי משפחתי מקיף ("היום בו יגיע המכתב"), עפ"י כמות התגובות שקיבלנו אנו שמחים להיווכח שרבים מכם מבינים כעת את חשיבותה.
תכנון פיננסי מקיף הינו למעשה תיאום ציפיות עצמי. תיאום ציפיות שבו אני מגדיר באיזה אופן הייתי רוצה לעבור בכל אחת מתחנות חיי ומהם האמצעים הכלכליים שהייתי רוצה שיהיו בידי (בכיסי או בחשבוני) כשאגיע לתחנות אלו. תחנת חיים הינה כל אירוע שיוביל אותי להוצאה כלכלית משמעותית.
כולנו שואפים לעצב את חיינו ולהשיג את הדברים בהם אנו חושקים למשל לגור בבית מרווח, לנסוע ברכב חדיש, לפתח תחביבים לעזור לילדינו, לצאת לחופשות, להרגיש שטוב לנו בחיינו והכי חשוב לדעת שאנו מסוגלים להשיג את כל אלו ללא לחץ כלכלי, חרדות מתחים ותחושת מחנק.
הבעיה היא שהמציאות של רובנו שונה והשאלה היא למה?
למה שאיפה לגיטימית לרווחה כלכלית נתקלת בקשיים רבים כל כך.
למה גם מי שאינו נמצא בגירעון תזרימי גדול אם בכלל, לא יכול להרשות לעצמו לצאת לחופשה משפחתית שנתית בלי להזדקק להלוואה או לפריסה אין סופית של תשלומים?
ולמה לאחר שחזרנו מהחופשה במקום לדפדף באלבום התמונות בערגה אנו מדפדפים בתדפיסי האשראי ונאנחים.
ולמה לרובנו יש לפחות הלוואה אחת בנוסף למשכנתא?
התשובה לכך היא כוח האינרציה.
כוח האינרציה שהוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים היום
- אנו הולכים ללמוד באוניברסיטה – כי אמרו לנו שזה חשוב
- מכירים את בני/בנות זוגנו – כי אלו החיים
- עוברים לגור ביחד כי כך מקובל
- מוצאים עבודה – כי צריך
- קונים רכב- כי אין ברירה
- מתחתנים – כי מצפים מאתנו
- מתחילים לחסוך לפנסיה – כי כך החוק דורש
- מביאים ילד לעולם – כי אנחנו רוצים משפחה
- מתחייבים למשכנתא- כי אין דרך אחרת
- מביאים עוד ילד לעולם – כדי שלראשון לא יהיה משעמם
אם נהיה כנים עם עצמנו ניווכח לדעת שרק בודדים מאתנו בנו את חייהם מתוך חשיבה מושכלת ולאחר תכנון, אצל רובנו הדברים פשוט קרו מאליהם.
כשכוח האינרציה משתלב עם הרצון שלנו להיות דומים לאלו שאנו חושבים שמהווים את קבוצת הייחוס שלנו הבעיה רק מתעצמת.
רכב חדש אצל השכן מייצר אצלנו אי נוחות כשאנו חושבים על המזדה בת השמונה שחונה בחניה שלנו.
חזרתם של חברים מטיול בן חודשיים בחו"ל מייצרת אצלנו תחושת חמיצות כשאנו יודעים שהחופשה הקרובה שלנו תהיה בת 8 ימים וברודוס "בלבד".
לתחושות אלו מתלווה תמיד המחשבה של " הם מרוויחים כמונו אז איך הם יכולים להרשות לעצמם?"
הפתרון לרוב הוא פעולה מידית הבאה לתת מענה לתחושת הפיצוי, ניקח הלוואה ונרכוש רכב חדש, נבטל ברודוס,נצא לטיול קרוואנים בשוויץ ונשלם ב24 תשלומים.
כשתחושות אלו הופכות להיות חלק בלתי נפרד מחיינו, אנו חייבים להגיע לנקודה בה אנו מחליטים אחת משתיים:
- נשנה את קבוצת הייחוס שלנו מתוך הבנה שיכולותינו הכלכליות פחותות מאלו של האנשים אליהם אנו רוצים להידמות.
- נעצור לרגע את מרוץ החיים, נוציא את כוח האינרציה לחופשה בלתי מוגבלת ואז נשב ונגדיר מה אנו רוצים מעצמנו, מחיינו, מה אנו רוצים להשיג עבורנו ועבור משפחתנו. לאחר מכן נשב ונבנה את תכנית החיים שלנו.
מאחר והאפשרות השנייה עדיפה בדרך כלל, כדאי לנסות ולעבור לשלב הראשון בתכנון הפיננסי שהוא :
מיפוי המטרות והחלומות שלנו ותימחור כל אחד מהם. (כמובן שבהמשך נצטרך לדרג את המטרות עפ"י סדר העדיפות שנגדיר):
- שלוש שנות לימודים באוניברסיטה = 35,000 ₪ כפול מס' הילדים
- רכישת מכשיר חשמלי גדול = 4,000-10,000 ₪
- שיפוץ דירה = 50,000-200,000 ₪
- רכישת זוג אופני שטח =15,000 ₪
- חופשה משפחתית בחו"ל, תשעה ימים באיטליה 20,000-30,000 ₪
מאחר והרשימה עוד ארוכה אני ממליץ לכל אחד ואחת מכם לשבת עם בן/בת זוגו ולהעלות על הכתב מטרות, יעדים, שאיפות וחלומות ולתמחר אותם.
בשבוע הבא נרחיב בנוגע לשלב השני.
לסיום,
אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לצורך פגישת הסבר על חשיבותו של התכנון הפיננסי המקיף למשק הבית ועל התהליך עצמו.
לפרטים נוספים לחץ כאן
